פסטה
הקדמה
ישנם הורים, שחושבים שילד הוא לא מספיק אחראי, או לא מספיק בוגר והסכנה שבעבודה
שלו במטבח או בעבודות של מבוגרים גדולה מדיי.
יהודה פוליקר שאמר בשירו: "חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם…", התכוון אולי לדברים
אחרים, אך ההשוואה הזו בין חוסר היכולת של ילדים לעומת מבוגרים הייתה קיימת תמיד.
מעטים הם ההורים המסוגלים להתאפק ולאפשר לילדים שלהם לעשות הכל "כמו גדולים".
למה ישנם כאלה שלא מפרגנים לאנשים הקטנים שיש להם?
מדוע לא לאפשר להם ללמוד דרך ההתנסות ?
כבוגר תואר שני במדעי הבריאות, וכמי שלמד עם תלמידי רפואה בפקולטה למדעי הרפואה
בב"ש, ראיתי רופאים רבים בתחילת דרכם.
רופאים, שהיום הם מנוסים ובעלי יכולות מדהימות וניסיון רב.
רופאים אלה נכשלו בבחינות מספר פעמים, לא ישנו בלילות בלימודים מפרכים, אך בשנה
השלישית, אחרי שלמדו מספיק תיאוריה, התחילו לימודים מעשיים בצורה הדרגתית.
לימודים אלה הכשירו אותם להיות הטובים ביותר, וזאת בעיקר בהדרכה של…, עבודה עם…
והתבוננות ב… הטובים ביותר, שלפני מספר שנים היו במקום שלהם.
כלומר, היותך שוליה של מנוסה, בעל מקצוע מוערך וצבירת ניסיון תוך כדי עבודה, זה הדבר
שעושה אותך, בדרך הטובה ביותר לטוב יותר ולכזה הלומד מטעויות אחרים ולא חוזר עליהן.
ובחזרה לעולם המטבח, גם שם מושג השוליה הוא המושג החשוב ביותר.
אימי, הייתה השוליה העיקרית של אימה, ובעיניי כולם היא הבשלנית הטובה ביותר
במשפחה. כנ"ל לגבי אחותי הקנה, שהייתה לשוליה של אימי ורכשה את הידע והפכה
למתלמדת הטובה ביותר ול"חייקנית" הטובה ביותר של בישולי המשפחה הטוניסאית שלי,
העוברים מדור לדור. גם אני הייתי שוליה שהייתה צמודה לאימי, אמא שאהבה ללמד, לתת
ולאפשר לתלמידיה לטעות, ללכלך ובכך ללמוד את רזי המטבח בדרך הטובה ביותר, דרך
הידיים.
ובכן, מדוע לא כולם לא עושים זאת?
יתכן, כי הם עצמם לא קיבלו הדרכה ולא היו שוליות להוריהם, יתכן שאין להם סבלנות ויתכנו
עוד אלף ואחד סיבות טובות מאוד.
ההמלצה שלי היא, שזה דבר חשוב ולכן אני מזמין כל אחד מכם להיות מורה לחיים, מורה
לשוליות קטנות שיתבגרו, ומלבד היותכם הורים או מורים האמונים על לימוד הילדים שלנו
והדור הבא את אהבת האדם, חדוות הלמידה והאחר, גם ירכשו את אהבת המטבח והבישול.
כל הורה יכול להיות לילדיו מורה בסדנאות בישול אין ספור של הידע שרכש בזכות הטעויות
שעשה והניסיונות אין ספור בדרך להצלחה.
האופנה של ילדים מבשלים תפסה תאוצה והכניסה כל אחד מההורים והילדים לתזזית,
להיות המאסטר שף הבא, ואולי הבעלים של הקונדיטוריה המצליחה הבאה ורשת בתי הקפה
המצליחה הבאה בארץ ובעולם.
כמנחה סדנאות שוקולד ובישול, שלימד כבר עשרות ומאות מבוגרים וילדים את רזי הבישול,
האפייה והשוקולד, שהרחיק עד איטליה ללמוד את רזי הפסטה ונסע בכל רחבי הארץ ונהנה
מילדים ומהורים, מבוגרים ותינוקות שבעים, מרוצים ומחייכים מהתוצרים שהכינו בכוחות
עצמם, אתן השבוע אתן מתכון פשוט לעבודה עם הילדים.
מתכון שהילדים אוהבים מאוד לשחק בו והוא מלמד אותם מהיכן האוכל בא ומה יוצר אותו
מחומרי הגלם המשובחים ועד הצלחת בבית או במסעדה.
מתכון לבצק פסטה פשוט ולעבודה שהיא משחק ילדים, טעים ומזין כאחד.
המרכיבים לפסטה תוצרת בית:
1 קילו קמח (דורום או קמח לבן רגיל)
10 ביצים
קורט מלח.
(100 גרם קמח להכנת בצק זו מנת ילדים והיא מתנפחת בבישול ומספקת, ניתן להכפיל
ביחס של 1 ביצה לכל 100 גרם קמח, לפי מספר הילדים)
אופן ההכנה
מכניסים את כל המרכיבים לקערת המיקסר ולשים (ניתן ללוש גם באופן ידני עד שאחיד
והבצק קשיח יחסית) כ- 5 דקות.
מרדדים כל חתיכת בצק (כ-100 גרם לבצק דק ביותר, עם מכונת פסטה או מערוך (קשה
ביותר, אך אפשרי)
אם מכינים רביולי, אז מכינים ריבועים שעליהם מניחים גבינה במרחקים קבועים, מרטיבים
את הבצק מסביב למילוי ומניחים מעליו את הבצק המרודד הנוסף.
מהדקים…וחותכים לחתיכות רביולי בצורות שרוצים (עיגולים, משולשים ובכל צורה אחרת
(מזוגזגת או חלקה)
את הפסטה מבשלים לזמן קצר יחסית לפסטה קנויה, ומבשלים רוטב עגבניות פשוט
ממרכיבים איכותיים וטעימים שילדים אוהבים.
רוטב עגבניות שילדים אוהבים
מרכיבים וסדר העבודה:
בצל קצוץ (ואם ילדים לא אוהבים, ניתן לגרד בפומפיה עדינה, כדי שזה לא יורגש)
כף תבלינים לפסטה, ואם יש תבלינים טריים (קורט מכל אחד קצוץ דק: מיורן, מרווה, אורגנו, תימין ורוזמרין)
מטגנים יחד ואז מוסיפים רסק או עגבניות מרוסקות לטיגון קצר להעלמת החמיצות
מוסיפים כף שום וממשיכים לטגן ומוסיפים מים לסמיכות האהובה והרצוייה.
שופכים על הפסטה או מוסיפים את הפסטה שבושלה לרוטב, מבשלים יחד מעט ומגישים.
(ניתן להוסיף שמנת בשלב האחרון לאוהבים את השילוב).
סרטון של שחר בן ה-7 מכין פסטה : http://www.youtube.com/watch?v=lalHnSeG_bs